תאריכו את זה- סרט פולחן

בוקר טוב לכולם,

היום לפני 29 שנים, ב- 11 בפברואר 1978, הוקרן לראשונה סרט שהפך להיות סרט פולחן. והנה כמה ציטוטים נבחרים (זהירות, לא לילדים רכים בשנים ולאניני טעם):

–       ‏אתה מותק, אתה כמו תות שדה בשמנת, מותק!

–       ‏באת לזיין או לזיין את המוח?

–       ‏תעשה לי רק טובה, שלא תשתה לי שם חשיש (מתוך סרט ההמשך)

אם ניחשתם כבר, סימן שהייתה לכם ילדות ישראלית למהדרין או שנתקעתם מול הטלוויזיה בסביבות יום העצמאות ולא הייתה לכם ברירה אלא לצפות בסרט: אסקימו לימון!

כן, כן, הסרט המזוויע הזה הוקרן לראשונה היום, כאמור, לפני 29 שנים. באותה שנה הוא גם ייצג, למרבה הבושה, את ישראל בפסטיבל הסרטים בברלין וזכה לביקורות טובות. מילא האנשים שנהרו לראות את הסרט בקופות, ושהפכו אותו לפולחן, אבל פסטיבל ברלין? ביקורות טובות?! כנראה היה משהו במים באותה שנה, שגרם לנזק מוחי זמני לראשי תעשיית הסרטים בארץ.

ולמה זמני? כי הסרטים שהגיעו אח"כ (ועדיין זכו להערצת הקהל) כבר לא קיבלו ביקורות כה טובות. הנה רשימת הסרטים המלאה:

1.      אסקימו לימון- 1978

2.      יוצאים קבוע- 1979

3.      שפשוף נעים- 1981

4.      ספיחס- 1982 (ומכאן הציטוט בנוגע לשתיית החשיש, ציטוט שהוא אולי הדבר הטוב היחיד שיצא מכל הסדרה זו)

5.      רומן זעיר- 1983

6.      הרימו עוגן- 1985

7.      אהבה צעירה- 1987 (בוים על ידי במאי זר בחו"ל– עקב נועזות הסרט שלא התאימה לסטנדרטים השמרניים של מדינת ישראל)

8.      בלוז לקיץ- 1988 (כנ"ל)

9.      והנסיון להחיות את המתים: אסקימו לימון- החגיגה נמשכת- 2001.

יורם גלובוס, מפיק הסרט הראשון בסדרת אסקימו לימון, הכריז ב- 2004 שהחלה הפקתו של סרט המשך, עם הצוות המקורי ואיכויות הסרט הראשון. נשאלות כמה שאלות:

א.      איך אנשים בני 50+ אמורים לשחק בני נוער חרמנים?

ב.      על אילו איכויות מדובר בדיוק?

באופן לא מפתיע, הפקתו של הסרט עדיין נמשכת.

אז תאריכו את זה שהפקת הסרט האחרון עדיין מתעכבת, וגם שהקולנוע הישראלי שלח מאז 1978 סרטים קצת פחות מביישים:

הקיץ של אביה- זכה בפרס הראשון בפסטיבל (דב הזהב) ב- 1988

לנגד עיניים מערביות- השתתף ב- 1996

מיס אנטבה– זכה בדוב הזכוכית (ציון לשבח) ב- 2003

כנפיים שבורות זכה גם הוא ב- 2003 בכמה פרסים מיוחדים בפסטיבל

ללכת על המים פתח את הפסטיבל ב– 2004

[כולם, אגב, מומלצים בחום]

שבוע טוב ומלא תרבות לכולם!

מ. שאילתא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *