מה ההבדל בין אפוס לסאגה?

שלום לכולם,

אפוס (או שירה אפית/ שירת עלילה) היא ז'אנר ספרותי-פולקלוריסטי, שירה המגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים. הגיבורים יכולים להיות היסטוריים (כלומר, כאלה שהתקיימו באמת), או אגדתיים (מומצאים). בשימוש מודרני, משמש המונח "אפוס" לציון יצירות ספרותיות או קולנועיות גדולות מימדים, המתארות מעשי גבורה ואירועים היסטוריים רחבי-היקף. שני האפוסים המפורסמים ביותר בעולם המערבי נוצרו בסביבות המאה השמינית לפנה"ס ע"י הומרוס היווני, והם נקראים: "האיליאדה" (סיפור מלחמת טרויה) ו"האודיסיאה" (סיפור מסע שובו של אודיסיאוס, אחד מגיבורי מלחמת טרויה והוגה רעיון הסוס הטרויאני, הביתה). אפוסים אלה, כמו רבים מהאפוסים הקדומים, היו מושרים בע"פ, מכיוון שטרם הומצא הכתב. המבנה המיוחד שלהם, החזרות, החרוזים והביטויים הקבועים, הקלו מאוד על המשוררים ללמוד בעל-פה את כל האפוס- אלפי עמודים- הישג שספק אם אדם החי בתקופה המודרנית היה יכול להגיע אליו.

סאגה מוגדרת כאוסף קדום של אפוסים של השבטים הסקנדינביים (כלומר, איסלנד, נורבגיה). פירוש המילה סאגה הוא "סיפור" בשפה הנורבגית הקדומה. הסאגה במקור סיפרה על תולדות משפחה אחת. כיום משמשת המילה לתיאור רומן רחב יריעה העוסק בתולדות משפחה אחת.

לסיכום:

אפוס- סיפורי גבורה רחבי היקף על גיבור אחד או יותר. בשימוש מודרני: כנ"ל.

סאגה- אוסף של כמה אפוסים (לא תמיד של גבורה) על תולדות משפחה אחת. במקור סקנדינבי. בשימוש מודרני: רומן רחב יריעה על משפחה אחת (שלא חייבת להיות סקנדינבית).

יום טוב וחמים לכולם,

מ. שאילתא.

1 comment for “מה ההבדל בין אפוס לסאגה?

  1. 21 בפברואר 2007 at 12:22

    לבקשת הקהל, הנה הסיפור המלא של האגדה:

    ובכן, האגדה נקראת East of the Sun, West of the Moon. זהו שמה הנורבגי. אגדה זו מבוססת על אגדה סקנדינבית עתיקה בשם: Prince Hat under the Ground.

    והיא הולכת ככה:

    פעם אחת היה איכר עני עם בת יפה. יום אחד ניגש אליו דוב ענק ולבן (כדרכם של דובים נורבגיים) וביקש את ידה של בתו. האיכר היסס, בעיקר בגלל התנגדות הבת, אך אמר לדוב שיחזור עוד מעט ובינתיים שכנע אותה. הדוב לקח על גבו את הנערה הענוגה והביאה לטירה מכושפת. שם, כל לילה, השיל מעליו את עורו והפך להיות גבר. מכיוון שהיה חושך, היא מעולם לא ראתה זאת.

    לאחר תקופה של נישואים מאושרים החלה הנערה להתגעגע הביתה. הדוב הסכים שהיא תלך לביקור אצל הוריה, בתנאי אחד: שלעולם לעולם לא תדבר עם אמה ביחידות. הנערה הסכימה, ובביקור בבית ממש השתדלה לעשות זאת, אך לבסוף הצליחה האם לתפוס אותה לבד. כששמעה האם שבלילה כה חשוך עד שהנערה אינה רואה מי הוא זה הנכנס למיטתה, היא הפצירה בבתה שתדליק נרות בלילה, כאשר תחזור, על מנת לוודא שהיא לא ישנה עם טרול או משהו.

    כאשר חזרה הנערה לטירה, חיכתה שבעלה יירדם, ואז הדליקה את הנרות. מרוב התרגשות על החתיך ששוכב לצידה, היא טפטפה עליו בטעות שלוש טיפות מהנר. הוא התעורר וסיפר לה שאילו הייתה מחזיקה מעמד שנה שלמה בלי לנסות לראות מי הוא בלילה, הכישוף היה מוסר ממנו לעד. אך עכשיו הוא חייב לחזור לטירה של אמו החורגת (המרשעת, מיותר לציין), שהטילה עליו את הכישוף, ולהתחתן עם בתה המרשעת (וגם המכוערת). הטירה נמצאת, כך סיפר לה, ממזרח לשמש וממערב לירח.

    בבוקר התעוררה הנערה וגילתה שהטירה והנסיך נעלמו. היא מחליטה לצאת ולחפש את הדוב/החתיך. היא מגיעה להר ועליו היא פוגשת אשה זקנה עם תפוח מוזהב. היא שואלת אותה היכן הטירה שנמצאת ממזרח לשמש וממערב לירח. האישה אינה יודעת, אך משאילה לה את הסוס, כדי לשאול את השכן, ונותנת לה את תפוח הזהב. השכן, שיושב גם הוא למרגלות איזה הר ומחזיק מסרק מוזהב, אומר שאינו יודע, אך הוא נותן לה סוס ואת המסרק ושולח אותה לשכנה השלישית. גם היא יושבת למרגלות הר, והיא מחזיקה הפעם גלגל מוזהב. היא נותנת לה את הגלגל וסוס להגיע לרוח המזרח. רוח המזרח אומר שמעולם לא היה בטירה שנמצאת ממזרח לשמש וממערב לירח, אך אחיו, רוח המערב, אולי יידע. הוא מעיף את הנערה אל אחיו, שגם הוא אינו יודע ומעיף אותה אל רוח הדרום, שגם היא אינה יודעת ומעיפה אותה אל רוח הצפון. רוח הצפון אומר שפעם באמת הוא העיף איזה עלה ליד הטירה שממזרח לשמש וממערב לירח ואחר כך היה מאוד עייף, אבל הוא ייקח אותה לשם.

    כשהנערה מגיעה לטירה, רואה הבת המרשעת את התפוח המוזהב, ומבקשת ממנה אותו. הנערה מסכימה, תמורת לילה אחד עם הנסיך. העסקה מבוצעת, אך הבת- כשמה כן היא- מרשעת. היא משקה את הנסיך בסם-מרדים, כך שהנערה אינה יכולה להעיר אותו כל הלילה. הדבר חוזר על עצמו גם בלילה שלאחר מכן, כשהפעם המחיר הוא המסרק המוזהב.

    במהלך שני הלילות, בנסיונותיה להעיר את הנסיך, בוכה הנערה וקוראת לו בקול. למחרת בבוקר מספרים לו המשרתים על הקולות ששמעו מחדרו, ובלילה שלאחר מכן, כאשר הנערה זוכה בעוד לילה אתו תמורת הגלגל המוזהב, הוא אינו שותה מהשיקוי של הבת המרשעת, ונשאר ער.

    הוא מספר לה על תוכנית ההצלה שלו: הוא יכריז כי אינו יכול להתחתן עם אף אחת שלא יכולה להוריד את טיפות השעווה מחולצתו. מכיוון שהאמא והבת המרשעות הן טרוליות (אופס, שכחתי להזכיר את זה?), הן לא יכולות לעשות זאת. בשלב זה הנערה תיכנס ותוריד בחינניות את הטיפות מחולצתו. התוכנית עובדת והנסיך והנערה בורחים להם ומשאירים את הטרוליות מתוסכלות וזועמות בטירה המכושפת שממזרח לשמש וממערב לירח.

    הסוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *