איך עושים משי?

שלום לכולם,

כפי שהובטח, הנה המשי שדיברתי עליו קודם.

הצועדת שאלה: האם קיימות בסין סדנאות יזע של תולעי משי? אם לא, איך מכינים משי לא-סינטטי?

צועדת יקרה,

משי לא סינטטי, כלומר טבעי, מופק מפקעת של טוואי המשי, שהוא סוג של עש. טוואי המשי בוקע מביצה, אוכל אוכל אוכל יום ולילה ברציפות (רק עלי עץ תות), עד שלאחר 4-6 שבועות הוא הופך להיות גולם. החלק הזה הוא החלק הרלוונטי לתעשיית המשי- במסגרת הפיכתו לגולם, טווה הזחל סביב עצמו (הוא מזיז את הראש בתנועת שמיניה) פקעת שעשויה מחוטי משי וטווה בקצב של 7.5 מטר חוט לשעה! לאחר ימים אחדים כבר יש סביבו 500-600 מטרים של חוט משי טבעי ואיכותי, ובשלב הזה הוא אמור לבקוע מהפקעת ולהפוך להיות פרפר.

אבל לאנשי תעשיית המשי יש תוכניות אחרות בשביל הגלמים האלה: הם אוספים אותם בהמוניהם, זורקים אותם בעודם בחיים למים רותחים, וכך פותחים את כל הסיב הסובב אותם ומשתמשים בו. עניין המים הרותחים חשוב להם, כי זה משיג שני דברים- קודם כל, הם טוענים שכך הסיב יכול לצאת בשלמותו. דבר שני, המים הרותחים מוודאים שאף פרפר לא יבקע בטעות בזמן ובמקום הלא נכון, מה שיהרוס את סיב המשי כולו.

ואם התיאור הזה לא הספיק כדי להחרים מוסרית את תעשיית המשי (מהטמה גנדי, למשל, יצא נגד שימוש וצריכה של משי שנוצר כתוצאה מהרג של חיות, ועודד את השימוש במשי סינטטי), בואי אספר לך על אספקט נוסף של התעשייה הזו- ניצול ילדים. בהודו, למשל, ילדים מגיל 5 מועסקים כ- 12 שעות ביום, שישה ולעיתים שבעה ימים בשבוע בתעשיית המשי. הם נדרשים לטבול את ידיהם במים רותחים, נושפים עשן וחומרים רעילים מהמכונות, נוגעים בתולעים וזחלים מתים המביאים מחלות ונחתכים מהסיבים הדקים.

בקיצור, צועדת יקרה, מדובר פה בתעשייה אכזרית, שהורגת חיות ומנצלת באכזריות ילדים. עכשיו, כשאני יודעת (ותודה לך על השאלה), אני לא נותנת לזה יד או כסף (לא שיש לי בגדי משי בבית, אבל כנראה כבר לא יהיו…)

raising_silk

שיהיה יום טוב ורך כמו משי (סינטטי),

מ. שאילתא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *