שלום לכולםן,

המצטרפת החדשה למועדון, הערסית, שאלה: איך בונים מנוף?

ערסית יקרה,

מנוף, או בשמו העברי התקני- עגורן, נבנה בכמה שלבים.

בשלב הראשון יוצקים יציקת בטון ממש ממש כבדה (כאשר מדובר בעגורנים קבועים), או משתמשים במשקולות ממש ממש כבדות (כאשר מדובר בעגורנים ניידים), כדי לייצב את העגורן (שלא ייפול על הצד, למשל).

בשלב השני מחברים את החלק הראשון של המגדל בעזרת עגורן-נייד.

בשלב השלישי מחברים לבסיס ולחלק שכבר חיברנו את הזרוע הענקית המוכרת לנו ונמצאת בראש העגורן. הזרוע (הרימו מבט למעלה באתר הבנייה הקרוב למקום מגוריכן) מורכבת מחלק ארוך וחלק קצר. בחלק הקצר נמצאים המנועים, חלקי האלקטרוניקה, ומשקולות בטון שמאזנות אותו עם החלק הארוך של הזרוע. על החלק הארוך נוסעת הקרונית שממנה משתלשל הכבל. בתווך נמצא תא-המפעיל. כל הדבר הזה נמצא על משטח מסתובב.

איבדתי אתכם? רגע, אל תברחו. זה מאוד פשוט: מצד אחד משקולת, מצד שני מין תא כזה שזז עם דבר כזה שתלוי ממני ומרים כל מיני דברים, וביניהם נמצא המקום המגניב בעולם- התא של המפעיל. הנה תמונה:

בשלב זה המנוף מוכן, אבל הוא יכול לשמש מקסימום לבניית ביתו של טוב-טוב הגמד. כלומר, נמוך מדי. ועכשיו הגענו ללב העניין- שלב הגבהת העגורן. מה שעושים הוא זה:

1. מפרקים את החיבור בין המשטח המסתובב (זוכרים? המשטח המסתובב שעליו תלויה הזרוע) למגדל שמתחתיו, ובונים מסביבו פיגומים.
2. בוכנות הידראוליות מרימות את המשטח המסתובב כמה מטרים מעל קצה המגדל.
3. מפעיל העגורן מרים בעזרת הזרוע (אותה זרוע מסעיף 1) את קטע המגדל שישמש להגבהת העגורן. הקטע נמצא בשלב זה על הקרקע.
4. הקרונית (עם הכבל, זאת שנמצאת על החלק הארוך של הזרוע) מסיעה את קטע המגדל במורד הזרוע, עד שהוא מגיע אל ראש המגדל הקודם.
5. הפועלים מקבעים את קטע המגדל החדש.
6. וחוזר חלילה עד שהגובה הוא לשביעות רצונו של המפעיל (כלומר, עד שיש לו נוף יפה לים)

זהו, בעצם. כדי לפרק את העגורן עושים את אותו הדבר, אבל הפוך.

ולמי ששרד עד עכשיו, לא כל העגורנים משמשים לבניית בניינים הורסי-נוף ומחללי-מיתאר. הנה שימוש נחמד יותר.

ובונוס קטן: שמו של העגורן בעברית (כמו גם שמו הלועזי), לקוח מהציפור עגור, אשר יש אומרים שהעגורן מזכיר אותה במעופה. יש אפילו אגודה שמגינה על הציפורים החביבות האלה.