האם בישול במיקרו הורס את הערכים התזונתיים של המזון?

הצועדת, עקרת בית נחמדת ואחראית, התעניינה בסגולותיו הנסתרות מן העין של המכשיר הנפוץ.

ובכן, צועדת יקרה, נתחיל מהסוף: התשובה היא כן. בישול במיקרוגל אכן הורס את הערכים התזונתיים של המזון, וכבונוס הוא עושה עוד כמה דברים. אבל עכשיו נחזור להתחלה.

 האמריקאי וחטיף השוקולד

מכשיר המיקרוגל הומצא מתישהו במהלך מלחמת העולם השנייה, על-ידי אמריקאי בשם פרסי ספנסר. פרסי עבד במפעל לייצור מכ"מים, שפלטו, בין השאר, קרינה אלקטרומגנטית. יום אחד, במהלך עבודתו על אחד מהמכשירים החביבים הללו, הרגיש פרסי שחטיף השוקולד שהיה בכיסו, נמס לו ונזל. שלא כמו האדם הממוצע, שהיה מתעצבן ורץ להחליף מכנסיים, פרסי, ממציא פרודוקטיבי שכמותו (עד לאותו היום הוא הספיק לרשום 120 פטנטים על שמו), הבין שבכיסו נמצא הפטנט ה- 121. ב- 1945 הוא סיים לפתח את תנור המיקרוגל הראשון, שנראה כך (רק בלי הילדים):

המיקרוגל הראשון

המיקרוגל הראשון

הוא רשם עליו פטנט, ורץ מיד להכין לו פופקורן (שהיה המאכל הראשון שהוכן אי פעם במיקרו).

 החרם הרוסי

האמריקאים, ושאר העולם אחריהם, התלהבו מרעיון הבישול המהיר, והשתדלו לשכוח מהעובדה שמדובר בטכנולוגיה עם פוטנציאל מסוכן. הראשונה לקלקל את ההתלהבות הייתה, איך לא, רוסיה הסובייטית, שפקפקה, כהרגלה בשנים הללו, בכל דבר מבית היוצר האמריקאי. במהלך עשרות שנים, החל משנת 1957, החלו הרוסים לעשות ניסויים בתנורי מיקרוגל. הם גילו, בין השאר, שהפשרה של פירות וירקות קפואים במיקרו גורמת לשינוי בתהליכי הפירוק של גלוקוסידים ושל אלקלואידים צמחיים (הנה, הנה, אני מסבירה. לא לברוח). מה זה אומר? זה אומר שתרכובות אורגניות מסוימות שקיימות בדרך כלל במוצרים מן הצומח התפרקו באופן שונה, בהשפעת הקרינה. טוב, אז מה איכפת לנו שהם מתפרקים אחרת? העיקר שהם מתפרקים, לא?

לא. כאשר מרכיבי המזון מתפרקים בצורה שונה, נוצר שינוי בהרכב הבסיסי של המזון. הרוסים גילו ששינויים כאלה גרמו להפרעות במערכת העיכול, ואף חמור מזה – לפגיעה בתפקוד מערכת הלימפה (מי?) – המערכת שאנחנו מאוד מאוד אוהבים, כי היא עוזרת לתאים מן המערכת החיסונית להיכנס למחזור הדם שלנו. הלימפה לא מתפקדת? גם המערכת החיסונית לא מתפקדת, ומכאן קצרה הדרך לכל מיני חולירות שישתלטו על גופינו.

ואם נתמקד בערכים תזונתיים (עד עכשיו דיברנו על הרכב המזון), הרי שגם שם, כך גילו הרוסים, ניכרת ירידה משמעותית לאחר החימום/בישול במיקרוגל. הפגיעה התגלתה בעיקר בזמינותם של ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C, ויטמין E ועוד כל מיני מינרליים חיוניים (אבל קצת פחות מפורסמים).

בקיצור, הרוסים נבהלו והחרימו באופן גורף את תנורי המיקרוגל. טוב, זה לא היה נורא קשה – הסובייטים תמיד היו טובים במניעת דברים מן הציבור. החרם החזיק מעמד, אגב, עד 1987, אז הונהגה בברית המועצות הרפורמה הכלכלית  (פרסטרויקה), בניצוחו של גורבצ'וב.

בינתיים, בשאר העולם

ב – 1989 ערך מדען שווייצרי בשם ד"ר האנס-אוריק הרטל ניסוי הבודק את השפעותיו של מזון שהופשר ובושל במיקרוגל על בני אדם. שימו לב שהרטל השתמש בהגיון בריא, והבין שחולדות הן לא בני אדם, ולכן אין טעם לעשות בהן ניסויים. אבל נניח לזה (לעת עתה). שמונה אנשים, שתזונתם הקבועה הייתה מיקרוביוטית נוקשה, השתתפו בניסוי של הרטל. בדיקות דם שנערכו להם, לאחר אכילת מזון שבושל במיקרוגל, הראו כי חלה ירידה ניכרת בכל ערכי ההמוגלובין והכולסטרול שלהם, כמו גם ירידה (לטווח קצר) של הלימפוציטים (זוכרים? מערכת החיסון!). תוצאות רבות נוספות תאמו את התוצאות שהתקבלו במחקר הרוסי, אך ד"ר הרטל גילה דבר נוסף – אנרגיית המיקרוגל יכולה לעבור לאנשים האוכלים את המזון שבושל בו. ולא רק זה – אנרגיה זו, שעוברת לתוך הגוף, משנה את הפוטנציאל החשמלי בין פנים וחוץ תאי הגוף, דבר המותיר אותם חשופים יותר לווירוסים, פטריות ושאר מזיקי פיכסה מיקרואורגניזמים.

החרם השווייצרי

נשמע מדאיג, לא? כך חשבו גם החברות המייצרות/מייבאות מכשירי מיקרוגל בשווייץ. הם תבעו את ד"ר הרטל בבית המשפט, ואף זכו בתביעה, על בסיס הטענה שהדבר פוגע בפרנסתם. שותפו של הרטל למחקר אולץ לחזור בו מהממצאים באופן פומבי (לאחר מכן הסביר שעשה זו כי פחד שיפגעו במשפחתו).

מבחן חלב האם

למי שיש עוד ספק, מתלבטת, לא יודע לאיזה מחקר להאמין, שימו לב להוראה הגורפת הזו של משרד הבריאות (שברגיל אין לו בעיה עם שימוש במיקרוגל):

"משרד הבריאות מזהיר את ההורים, המטפלים בקהילה והצוות במוסדות ובבתי החולים מפני חימום תרכובות מזון לתינוקות, חלב אם וכל סוגי המזונות המיועדים להזנת התינוק במיקרוגל. החימום במיקרוגל יוצר מוקדי חום בלתי אחידים, העלולים לגרום לכווויות חמורות, ויש חשש להתפוצצות הבקבוקים. חימום יתר עלול לגרום להרס רכיבי תזונה (חלבונים וויטמינים) בחלב אם." (ההדגשה שלי)

ואני אומרת – אם לתינוקות זה מסוכן, אז למה לאנשים בוגרים זה בסדר?

עוד על הנושא (למיטיבי לכת).

24 comments for “האם בישול במיקרו הורס את הערכים התזונתיים של המזון?

  1. 15 בדצמבר 2008 at 12:33

    http://www.nytimes.com/2006/10/17/health/17real.html?_r=1

    אני לא כזה בטוח שהמציאות מסכימה איתך

  2. 15 בדצמבר 2008 at 12:44

    משה,
    קודם כל, לא אמרתי שבדרכי בישול אחרות הערכים התזונתיים במזון לא נהרסים. ידוע שכן. הפואנטה שלי היא כפולה:
    1. במיקרו הם נהרסים יותר מכל צורת בישול אחרת.
    2. הדרך בה מתפרק המזון בבישול במיקרו אינה דומה לשום דרך אחרת, משום שהקרינה משנה את מרכיבי המזון בצורה ייחודית, היוצרת, בין השאר, תרכובות שלא קיימות בטבע.

    שנית, עוד לא התחלנו לדבר על ההשפעה על מערכות הגוף, השפעה שלא קיימת (לפחות לא במידה כל כך נרחבת) בצורות בישול אחרות.

    וחוץ חוץ מזה – בכל העניין סביב המחקרים על הסכנות שבמיקרוגל מעורב כסף. הרבה מאוד כסף. מה שתמיד גורם לי לחשוד בבעלי האינטרסים (יצרני, משווקי ומפיצי תנורי המיקרוגל) יותר מאשר במדענים.

  3. דנה
    16 בדצמבר 2008 at 18:42

    כמו שאלן דג'נרס אמרה באחד הסטנדאפים שלה:
    היא מאשימה את כל הבעיות שלנו במיקרוגל-

    "כל דבר שמתחמם בעוצמה כזו בלי אש – הוא מהשטן.
    נסו להכניס פופקורן שזה עתה יצא מהמיקרוגל – אם זה לא גיהנום – אין לי מושג מה גיהנום הוא" 🙂

  4. תמר
    16 בדצמבר 2008 at 18:52

    אגב,
    יש גם את ניסוי המרשמלו:
    שמים מרשמלו במקרו לחצי דקה בערך

    אני לא בטוחה מה בדיוק הניסוי מוכיח
    אבל האפקט מאוד מרשים, מומלץ.

    היה כייף לקרוא,
    נשיקות

  5. 16 בדצמבר 2008 at 19:12

    תמרי,
    מסתבר שמרשמלו (פיכסה באופן אישי) עשוי מסוכר מוקצף. כאשר שמים מרשמלו במיקרו, חלקיקי המים שבמרשמלו מתחממים, מתרחבים, והמרשמלו תופח. שימי לב מה קורה כאשר מפסיקים את פעולת המיקרוגל.

  6. 16 בדצמבר 2008 at 19:15

    דנה,
    אכן ציטוט מעולה של אלן. הנה הוא, פה (בדקה 2:35)

  7. 16 בדצמבר 2008 at 20:47

    "…בין השאר, תרכובות שלא קיימות בטבע." לא קיים בטבע ? איפה זה כן קיים, בדמיון ?

    ולגבי חלב אם – ההערה המודגשת מדברת על חימום יתר, כמו שנאמר – חימום יתר יכול להרוס מזונות גם בדרכים אחרות של שימוש בגז או כל דבר אחר.

  8. 16 בדצמבר 2008 at 20:57

    איתמר,
    תופתע לגלות, אבל לא כל דבר שאתה מכיר קיים בטבע. קח לדוגמא קופסאות פלסטיק או שקיות ניילון. התרכובות הכימיות מהם הן מורכבות אינן טבעיות, כלומר, אינן קיימות בטבע. אלה תרכובות מלאכותיות. הטענה היא שחימום במיקרוגל גורם למזון להתפרק בדרך שאינה טבעית, כלומר, לא בדרך בה הוא נוהג להתפרק בטבע (ובסוגי חימום אחרים).

    לגבי חלב האם – לא זכורות לי אזהרות גורפות כל כך וחד משמעיות ממשרד הבריאות לגבי חימום חלב אם או תחליפי חלב למיניהם בעזרת גז. כנראה שיש משהו חריג במיוחד בחימום במיקרוגל, שחורג מעבר לאיבוד ערכים תזונתיים המתרחש ב(כמעט) כל עיבוד/חימום/בישול של מזון.

  9. עופר
    17 בדצמבר 2008 at 11:08

    מורן- הסיבות הספציפיות שמודגשות בכל האזהרות שראיתי(כולל בדיווח שקישרת אליו) לגבי חלב אם הן:

    1)מיקרו מחמם דברים מבפנים החוצה, כך שהטמפרטורה החיצונית של הבקבוק היא לא אינדיקטור טוב לטמפרטורה הפנימית שלו- בקבוק שבקושי חמים מבחוץ יכול להכיל חלב חם מספיק לגרום לכוויות.לעומת זה חימום בשיטות יותר מסורתיות מבטיח שטמפרטורת הבקבוק היא אינדיקטור טוב לטמפרטורת החלב.

    2)החימום במיקרו לא אחיד, כך שיכולות להיווצר נקודות חמות יותר מהרצוי שהטמפרטורה בהן תגרום לפירוק חלק מהויטמינים והמינרלים(שלא לדבר על חלבונים מסוגים מסויימים שיש בחלב אם).מאחר שחימום מסורתי מחמם באופן אחיד יחסית את כל הבקבוק, בעיות כנ"ל לא נוצרות.

    לגבי הרטל- ממה שאני יודע על סטטיסטיקה המדגם שלו היה גרוע מאוד: לא רק שהיו שמונה משתתפים בלבד, אלא שהם נבדלו מהאוכלוסיה הכללית בהיבט חשוב למחקר.ייתכן שהתוצאה פשוט הצביעה על רגישות מקרית של אדם אחד או שניים, על מקריות גרידא או אפילו על רגישות שאנשים הניזונים תזונה פרוביוטית מפתחים.אני לא יכול לתת הערכה יותר מדוייקת מאחר שלא מצאתי אף אחד משני המאמרים המוזכרים בדיווח כאשר ערכתי חיפוש בGoogle scholar

    מעבר לזאת, מזונות לא שומרים על "אנרגיית מיקרוגל" לאחר חימום במיקרו יותר משהם שומרים על "אנרגיה חשמלית" לאחר חימום בתנור חשמלי- הם שומרים על אנרגיית חום שנוצרה כתוצאה מהחשיפה לאנרגיית מיקרוגל, שאינה שונה בהרבה מכל אנרגיית חום אחרת.לגבי שינוי בהרכב הייתי מעוניין לקבל קישור לכתבה יותר אמינה(מאמר מדעי בעיתון עם peer review, נניח).

    לסיום הדיווח עצמו כתוב בלשון שמיועדת לעור פניקה בקורא, וללא הפניה קונקרטית למאמרים מדעיים נגישים.שווה לשים לב שהאתר עליו הדיווח "יושב" הוא פורום דתי שאינו עוסק במדע, דבר המחשיד אותו אפילו יותר.

  10. 17 בדצמבר 2008 at 14:44

    עופר,
    סעיף 2 שלך מוכיח בדיוק מה שרציתי לומר – בחימום מסורתי לא נוצרות בעיות שנוצרות בחימום במיקרוגל. חלק מהבעיות האלה הן איבוד ערכים תזונתיים (כמו שאתה ציינת בעצמך – ויטמינים, מינרלים וחלבונים).

    אני מסכימה איתך שהמחקר של הרטל היה בעייתי (בלשון המעטה) מבחינת היקפו. אבל אל תשכח את המחקר הרוסי שהזכרתי, שהתפרש על עשרות שנים, עם מדגם רחב הרבה יותר, והגיע למסקנות דומות מאוד.

    בקשר לאנרגיית המיקרוגל שעוברת לגוף האוכלים את המזון – אני מקבלת את התיקון. אכן לא התעמקתי בטענה הזאת באופן מספיק. באותה מידה אני גם לא יכולה להפריך אותה, אבל בכל מקרה אני חושבת שאין כאן מקום להשוואה, משום שהמזון המתחמם בתנור אינו מתחמם ע"י חשמל ישירות אלא ע"י חום שהחשמל הזה מייצר. במקרה של המיקרוגל, לפי איך שאני מבינה, נשלחות קרניים אלקטרומגנטיות ישירות אל המזון ומחממות אותו. אשמח לקבל תיקונים אם אני טועה בעניין הזה.

    בנוגע למאמר אליו הפניתי – אכן, הוא יושב על אתר דתי (מה שלא פוסל אותו אוטומטית), ובאשר לטון בו הוא נכתב – יש משהו בדבריך. תודה על תשומת הלב.

    בכל מקרה, הרשה לי להבהיר ש"שאילתא" איננו בלוג מקצועי, או בלוג שמתיימר להיות כזה. זהו בלוג שעונה על שאלות מתוך הידע הזמין לו, ומשתדל להביא את התשובות בצורה ברורה ונעימה לקריאה (לפעמים אף עם הבלחות הומוריסטיות, מה שמבטל כל אשלייה של ייעוץ מדעי/מקצועי). כמובן שאין כאן קריאה להימנע משימוש במיקרוגל על סמך המחקרים שהזכרתי, אבל גם כותבת הבלוג אינה חסינה מדעות אישיות, דיווחה הוא לא תמיד אובייקטיבי, ולה באופן אישי אין מיקרוגל. 😉

  11. עופר
    17 בדצמבר 2008 at 16:39

    מצד שני בחימום מסורתי של מזון(נעזוב כרגע חלב אם) יש בעיות דומות- תחתית הכלי תטה להיות חמה יותר מהדפנות בבישול על כיריים, לדוגמא.דרך אגב, אני ממש לא מחסידי הבישול במיקרו(מסיבות של טעם נטו)- אבל אני חושב שהוא כלי די טוב לחימום מהיר של דברים מבושלים ברוטב ולהמסה של חמאה וכאלה.

    המחקר הרוסי חשוד בעיני מכיוון שלשלטון הרוסי בשנות ה50 היתה נטייה להטות מחקרים לפי הנוחות הפוליטית שלהם(לדוגמא מחקריו של ליסנקו).

    למעשה גם האוכל בתנור מתחמם ע"י קרינה אלקטרו מגנטית- אור אינפרא-אדום, שמעביר חום ישירות לאוכל.המנגנון הספציפי של השינוי בטמפרטורה שונה מעט אבל למיטב הבנתי, לא באופן מהותי- ההבדל העיקרי הוא בזה שמזון פחות אטום לקרינת מיקרו, מה שאומר שהוא מחומם יותר לעומק.

    לגבי הבלוג- היה די ברור לי שהוא לא מיועד להיות בלוג מקצועי, ובדיוק בשל כך הרגשתי צורך להציג את הצד השני של הדיון.

  12. 23 בדצמבר 2008 at 9:37

    והמיקרו ממשיך להפיל חללים. גם בחנוכה!

  13. כוס קקאו
    3 במרץ 2009 at 9:24

    רק לידע כללי…
    אנרגית חום מהתנור המופקת בעזרת חשמל, גז או כל דבר אחר כמו 'אנרגית מיקרו גל', הן קרניים אלקטרמגנטיות. כל אחת בתדר שונה.
    הקרן במיקרו, בתדר 2.45 ג'יגה-הרץ, גורמת למולקולות הנוזל (מים/שמן) להסתובב סביב עצמן ובכך לספוג אנרגיה ולהתחמם ע"י 'התנגשות' במולקולות שלצידן.
    לגבי המקצועיות של הבלוג, אני חושב שנכון קודם להסתמך על מקורות יחסית מדויקים כמו ויקיפדיה לפני שהולכים וחופרים כל מיני מאמרים מוזרים באתרים איזוטריים.

  14. 3 במרץ 2009 at 9:47

    כוס קקאו,
    כמו שכבר ציינתי, הבלוג אינו מקצועי, אלא עונה על שאלות בנימה חצי הומוריסטית. כמובן שאין להתבסס עליו עובדתית ויש לבדוק במקורות אחרים וכו'.
    בכל אופן, אני לוקחת את הכינוי "אתרים איזוטריים" כמחמאה. 😉

  15. אביגדור
    3 במרץ 2009 at 11:34

    מורן היקרה,
    באמת בחרת לענות על נושא שנוי במחלוקת שמאוד קשה לתת עליו תשובה, ואמנם לא העמקת בהיבטים הטכניים והמדעיים של חימום בגלי מיקרו אבל סחתיין על הניסיון והגישה הפתוחה לדברים.

    רק הערה קטנה על תגובה מספר 2 שנכתבה על ידך:
    "בכל העניין סביב המחקרים על הסכנות שבמיקרוגל מעורב כסף. הרבה מאוד כסף. מה שתמיד גורם לי לחשוד בבעלי האינטרסים (יצרני, משווקי ומפיצי תנורי המיקרוגל) יותר מאשר במדענים."
    – ומה את חושבת? שהמדענים, המדע, האקדמיה וכיו"ב משוחררים משיקולי ההון והממון???
    האקדמיה כפופה אף היא לשיקולי המימון שלה. אמנם מדי פעם ישנן תגליות מדעיות "אמיתיות" – עובדתיות, ניתנות להוכחה וכאלה שלא מצליחים להפריכן – אך כיווני ההתבוננות של המחקר המדעי מושפעים בצורה קריטית ממי שמלא את פנכתו.

  16. 3 במרץ 2009 at 11:47

    אביגדור –
    תודה. אין לי ספק שגם מחקרים אקדמאיים מונעים משיקולים כלכליים. לראייה אציין את כל עניין הניסויים בבעלי חיים לצורך מחקר מדעי. שהרי כבר הוכח כי חוקרים מקבלים תקציב גדול יותר למחקרים המערבים בעלי חיים.
    ובכל זאת, גם אינטרסים כלכליים ניתן למדוד, ואני רואה רווחים גדולים יותר במצדדים בשימוש במיקרוגל מאשר בצד השני. וזה כל מה שניסיתי לומר. נכון, לכולם יש אינטרסים, אבל יש כאלה שיש להם יותר מה להפסיד.

  17. כוס טחינה
    3 במרץ 2009 at 15:15

    לכוס קקאן הנכבד:
    ויקיפדיה היא לא מקור מידע אמין!!!! (בדיוק כפי שלא תשאל סתם אנשים ברחוב ותצפה לתשובה מהימנה). 😆

  18. 3 במרץ 2009 at 20:12

    כוס טחינה,
    נו באמת…
    יש לך ביסוס כלשהו לטענה הזו? אתה בא לבלוג שמעלה על נס את חיפוש המידע והידע, ומרשה לעצמך לקשקש ככה בלי לבדוק…

    עד עכשיו, כל הבדיקות שראיתי שנעשו בנושא, דווקא מצביעות על כך שויקיפדיה דווקא אמינה למדי עד אמינה מאוד:
    בדיקה של Nature בדצמבר 2005 מצאה 162 שגיאות בויקיפדיה לעומת 123 באנציקלופדיה בריטניקה, ו- 4 שגיאות משמעותיות בכל אחת מהאנציקלופדיות.

    בדצמבר 2007 עיתון גרמני השווה את ויקיפדיה הגרמנית לאנציקלופדיה גרמנית גדולה, ומצא את ויקיפדיה מדויקת יותר.

    מחקר אחד אכן תומך בכך שויקיפדיה פחות אמינה, אך שים לב בבקשה שהוא מסתמך רק על 9 ערכים מתחום ההיסטוריה (בבדיקות האחרות היו הרבה יותר), וגם כאן, הוא לא טוען ש"ויקיפדיה לא אמינה" אלא רק שהיא פחות אמינה מאנציקלופדיה בריטניקה. בטח לא בהשוואה ל"לשאול אנשים ברחוב".

    גם ההגיון מאחורי ההשוואה שלך לקוי. אתה מניח שבגלל שאנשים שונים עורכים את ויקיפדיה, אז זה כמו לשאול אנשים ברחוב. אתה שוכח שזה יותר דומה ללשאול כמה מאות אנשים לדעתם, לכתוב את התשובות שלהם על לוח גדול, לחכות מספיק זמן שאנשים נוספים יקראו את מה שכתוב שם ויגיבו על זה… זה כבר כן מתקרב למתכון טוב לערכים אמינים.

    אני בשום אופן לא טוען שויקיפדיה חפה מטעויות, וכמו כל מקור מידע אחר (כולל peer reviewed), צריך לעיין גם בו עם גישה ביקורתית בריאה. אבל ויקיפדיה היא ללא ספק מקור אמין יחסית.

    (מ. שאילתא – יצא לי קצת ארוך כי טחינה הרגיז אותי, אבל אם כבר השקעתי, את יכול לעשות מזה פוסט אורח, או לכתוב על הנושא המעניין הזה פוסט בעצמך 😆 )

  19. 3 במרץ 2009 at 20:19

    עפרי,
    א. אין פה הגבלה על אורך התגובות. תרגישי חופשי.
    ב. פוסטורח נשמע רעיון לא רע. תני לי לחשוב על זה כמה ימים?
    ג. בכל אופן, תודה על המידע 🙂

  20. יורם גרשמן
    3 במרץ 2009 at 23:56

    למרבה העינין רוב הציטוטים המדעיים שמצאתי (ז"א מאמרים בעיתונים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים) טוענים שמיקרוגל לא מזיק יותר ולפעמים אף עדיף על חימום רגיל (כיוון שמהיר יותר) . לדוגמא:

    ֲ1. מתוך Antioxidant activity and quality of asparagus affected by microwave-circulated water combination and conventional sterilization 2007 
    In our research, fresh asparagus was sterilized using several methods, including a pilot-scale 915 MHz microwave-circulated water combination (MCWC) heating system, pressured hot-water heating and steam-heating in a retort. Rutin content of asparagus processed by these methods did not show significant difference. But antioxidant activity of asparagus after MCWC treatment was significantly greater than that processed by other methods

    ֳ2. 1992 Comparative study of the nutritive value of casein heated by microwave and conventionally
    he net protein utilisation, digestibility and biological value of unheated casein were 61.1, 100 and 61%, respectively. Comparable values were obtained for casein heated by microwave or conventionally. These results did not therefore indicate any decrease in nutritive quality of the protein by microwave heating or conventional heating under simulated household conditions.

    3. 1982 Effects of microwave cooking/reheating on nutrients and food systems: a review of recent studies.
    With the utilization of low-power techniques, studies showed equal or better retention of nutrients for microwave, as compared with conventional, reheated foods for thiamin, riboflavin, pyridoxine, folacin, and ascorbic acid
    .
    4. 1982 The effect of microwaves on nutrient value of foods.
    n conclusion, no significant nutritional differences exist between foods prepared by conventional and microwave methods. Any differences reported in the literature are minimal. 

    המקום היחיד שבו הוא יכול להזיק זה באמת בחימום בקבוקי חלב עקב החימום ה"פנימי"
    יורם

  21. דני
    4 במרץ 2009 at 0:02

    נכנסתי בגלל הפנייה נשארתי בגלל העניין והתשובות המדהימות שבבלוג
    לא צריך להתעמק ולהתפלפל על קוצו של יוד התשובות של מ. שאילתה יותר ממבליגות
    יש מידע כללי ומעניין ואידך זיל גמור 😛

  22. 4 במרץ 2009 at 8:47

    דני –
    תודה 🙂

  23. נון
    5 במרץ 2009 at 6:53

    למרות (או אולי בגלל) שההסבר המקורי נשמע קצת חסר, ליתר דיוק – נשמע כמשתייך לאסכולת "מיאה קולפה" האפוקליפטית-היסטרית, ריבוי ורמת התגובות הפכו את הפוסט כולו למקיף וחסכו דיפדוף עצבני ברחבי המרשתת אחרי אינפורמציה התואמת את המידע המצטבר, ורגיעות התגובות לתגובות (באדיבות המארחת) היתה כשמן כעצמותי.

    קיבלנו תשובה מקיפה (על שלל נושאים…), במסגרת קנאת מצטטים תרבה חוכמה, וללא תוספות אגו מחרבות דיון.

    תענוג אנשים!

  24. 5 במרץ 2009 at 7:35

    נון –
    סיכום יפה לפוסט ולתגובות. תודה!
    אני חושבת שהצלחת לתפוס את רוח המגיבים, שלא התכוונו להציק או להתקטנן, אלא פשוט – להשכיל. אני מקווה שגם פוסטים אחרים שנויים במחלוקת ייצאו נשכרים כך. 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *