מה היה הביסלי הראשון שיצא לשוק?

חברים יקרים, התשובה לה חיכו כולם. השאלה הזו כל כך ישנה שאפילו אני כבר לא זוכרת מי מחברי המועדון שאל אותה במקור.

אז איזה טעם של ביסלי הגיח ראשון לאוויר העולם?

התשובה היא:

bisli

 

כן, כן, חברים וחברות. ביסלי גריל היה הטעם הראשון בסדרת חטיפי הביסלי שיוצר ע"י אסם ב- 1970, והוא נשאר עד היום הטעם הפופולארי ביותר בקרב ילדי (ומבוגרי) ישראל. במקום השני נמצא הברביקיו, ואחריו משתרכים (בסדר אקראי): פלאפל, בצל, פיצה ועוד כמה טעמים שכבר עברו מן העולם (כמו טאקו וקטשופ).

ואיך נוצר הביסלי האהוב (אך המעורר בחילה אחרי גיל 30)? משאלות שהגיעו לפתח המערכת התברר כי רבים תהו גם לגבי העניין הזה. ובכן, הביסלי, כפי שחלקכם בוודאי יודעים, עשוי מפסטה. תהליך הייצור הולך ככה: מכינים בצק של פסטה, חותכים לחתיכות בצורה הרצויה, זורקים לסיר מלא שמן רותח, מוציאים ומפזרים מעל את התיבול המתאים. הנה כתבה מצוינת על ביקור במפעל ביום הייצור של ביסלי פיצה (העיקרון הוא אותו עיקרון לכל הביסלים, אבל לכל טעם של ביסלי מוקדש יום נפרד. נחשו מי מקבל יומיים?).

בעוד שהמקום הראשון שמור, כאמור, לביסלי גריל, ישנן אסכולות רבות הנאבקות על המקום השני.

השמרנים – חובבי הביסלי ברביקיו הסולידיים, שלעד יסחבו רגשי נחיתות מול המנצח הבלתי מעורער, הגריל.

האנשים שלא מעוניינים לצאת לדייט – אוהבי הביסלי בצל שיטענו שביסלי צריך לאכול רק מהאצבעות (אגב, תוכלו למצוא חפיפה בין אוהדים אלה לבין אוהדי הכיפלי גריל). קבוצה זו מתעלמת בעקביות מהבעייתיות הגדולה ביותר של ביסלי בצל – הירוקים שנשארים בשיניים.

המוזרים – המעריצים המושבעים של ביסלי פלאפל, שיהדפו כל טענה בדבר הגודל הקטן והטעם המשונה, ויישארו נאמנים לשקית הצהובה-חרדלית.

האנרכיסטים – וחביבים (אך בטח לא אחרונים) – אוהבי הביסלי פיצה. מי אתם? הראו את עצמכם והביאו טיעונים הגיוניים לסיבות שהביאו אתכם להעדיף חטיף מרובע (!) בשקית ירוקה (!!) על פני האחרים.

אבל זו לא המלחמה היחידה שניטשת ברחובות. המלחמה המרכזית, כבר עשרות שנים, היא בין הביסלי לבמבה. מלחמה זו טרם הגיעה להכרעה, ואולי אף לא תגיע, אך יש אפילו קבוצות פייסבוק המציעות הסכמי שלום יצירתיים לפתרון הסכסוך: למזג את הבמבה ואת הביסלי גריל למוצר אחד, בשקית אחת.

כן, זוהי גדולתו של מנהיג אמיתי. הוא מושיט יד לאויבים, אינו מונע על ידי האגו שלו, ואינו מפחד לעשות ויתורים, אם צריך. לא סתם ביסלי גריל נמצא בראש כבר כמעט 40 שנה.

[הפוסט הזה מוקדש לש.פ., שהפעילה את קשריה הענפים כדי להביא לנו את התשובה]

20 comments for “מה היה הביסלי הראשון שיצא לשוק?

  1. גודי
    16 במרץ 2009 at 8:15

    רק ביסלי בצל!!! ואיזה ביסלי צריך יומיים?

  2. 16 במרץ 2009 at 8:22

    גריל, כמובן. כי מייצרים כמות כפולה ממנו.
    ובהזדמנות זו – מזל טוב לנועם! :mrgreen:

  3. 16 במרץ 2009 at 10:36

    גם במבה וגם ביסלי מיוצרים באותה החברה. הם לא אויבים אחד של השני.

    מעניין מה יקרה אם ייצרו ביסלי עם ציפוי בוטנים. אולי יצא מזה שילוב מנצח.

  4. 16 במרץ 2009 at 11:00

    תומר – זה שהם מיוצרים באותה חברה זה לא אומר שהם לא אויבים. מה, אף פעם לא רבת עם אח שלך?
    וביסלי בציפוי במבה – רעיון גאוני! 🙂

  5. 16 במרץ 2009 at 12:08

    ראיתי פעם, נדמה לי בתוכנית של טל ברמן שהייתה בערוץ 8, שבכל שקית בסלי גדול יש מבחנה (ככה הם הדגימו נו זה לא אני, אחרת הייתי נוקב בכמות במ"מ) מלאה בשמן. מה שדי מסביר את תחושת הבחילה הכללית של אחרי, הכל מתחבר לי פתאום.

  6. 16 במרץ 2009 at 12:17

    הפתרון הוא, כנראה, לאכול ביסלי רק משקיות קטנות 😉

  7. 16 במרץ 2009 at 12:20

    אני בכלל מעדיף פרינגלס, אבל בסדר נו.

    נ.ב: אחלה בלוג, אני הולך לקרוא קצת בהיסטוריה ברשותך. אל תפריעי לי.

  8. 16 במרץ 2009 at 12:30

    באמת? לא ידעתי.
    אבל מה אני אעשה שפרינגלס הרבה יותר טעים, את חייבת להודות.
    עם כל הכבוד לתפוצ'יפס, רק מלכתוב עליו עכשיו נהיה לי דביק באצבעות.

  9. 16 במרץ 2009 at 12:40

    קודם כל, אני מוכרחה לומר שאני מתה על תפוצ'יפס, כך שהתנזרות מפרינגלס (חוץ מהקופסה הכייפית) לא מהווה בעיה בשבילי.
    מעבר לזה, גיליתי שדברים נוטים לאבד את הטעם הטעים שלהם, כשחושבים על מה עומד מאחוריהם (בייחוד בזמן שאוכלים אותם). ואפרופו זה, אתה מוזמן להסתכל בקישור שצירפתי למעלה על פרוקטר אנד גמבל. רק מלצרף אותו נהייתה לי בחילה.

    [אבל מה אתה עושה פה בכלל? לא אמרת שאתה הולך לשוטט באתר וציווית לא להפריע לך? ביי  ]

  10. 16 במרץ 2009 at 12:48

    טוב בסדר, אל תכעסי עלי. אני אקרא גם את הלינק ובעיקר את שאר הפוסטים אצלך, אני פשוט בעבודה..את יודעת איך זה עבודה, לא נותנים לך לקרוא בשקט.

  11. 16 במרץ 2009 at 12:55

    שלא לדבר על לכתוב פוסטים.
    אני שוקלת להבעיר צמיגים.

  12. ש.ה.
    16 במרץ 2009 at 13:00

    אני מהמוזרים שאוהבים ביסלי פלאפל.
    ולמה להכליל לגבי בנות 30 ומעלה? דווקא מכירה חובבת ביסלי פיצה כזו…

  13. שחר
    16 במרץ 2009 at 13:09

    ביסלי פיצה!!!

    כי זה טעים, כיף לאכול את זה (אפשר לאכול קודם את הבחוץ ולשחק עם צורת הריבוע)ויש לזה שקית ירוקה 🙂

  14. 16 במרץ 2009 at 12:28

    לא! לא! פרינגלס זה מוקצה!
    שייך לפרוקטר אנד גמבל, תאגיד הענק שעושה ניסויים אכזריים בבעלי חיים.
    אני ממליצה לעבור לתפוצ'יפס.

  15. 16 במרץ 2009 at 13:36

    ש.ה. – אני איתך! הטעם האהוב עליי הוא בהחלט ביסלי פלאפל.
    שחר – אני מסכימה עם עניין הצורה המרובעת שפותחת פתח למגוון משחקים, אבל השקית הירוקה… אני לא יכולה להתגבר עליה. :mrgreen:

  16. 17 במרץ 2009 at 17:47

    מ, אני תוהה מה המקור שלך, כי אני זוכר בברור שגריל, בצל ופלאפל חולקים את הבכורה. ברביקיו שני ופיצה שלישי.

    אבל תודה שפתרת לי חידה שהעסיקה אותי מגיל צעיר – למה מייצרים ביסלי פלאפל? עד היום לא שמעתי על מישהו שאוהב את זה.

  17. 17 במרץ 2009 at 17:59

    מודי,
    תשמח לדעת שהמקור שלי הוא דן פרופר בכבודו ובעצמו, מנכ"ל אסם ומי שעמד אז בראש צוות הפיתוח של החטיף הפופולארי. כך שעל אף שהגיעו לאזניי תשובות אחרות, בחרתי לפרסם את שלו. טוב, הוא היה שם.

    ואני אוהבת ביסלי פלאפל!
    [אנחנו חייבים להקים אגודה]

  18. ת. דאם
    18 במרץ 2009 at 0:08

    ביסלי פלאפל שולט!

    ב ע נ ק

  19. עודד י.
    23 במרץ 2009 at 2:19

    עשית זאת! ולא די בכך, אלא גם סיפקת לי ניצחון מוחץ מול אשתי, שנקטה בהגנת מיץ פטל כשטענתי שמקורו של הביסלי בפסטה: "שטויות, זה לא נכון" 😛

  20. 23 במרץ 2009 at 8:26

    עודד, אני תמיד שמחה להיות הבורר בויכוחים בין בני זוג.
    למרות שהגנת מיץ פטל היא מאוד חזקה, אין ספק.

להגיב על ש.ה. לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *