למה משיקים כוסות יין ומברכים “לחיים”?

לוסי ומאיה מרדיו 99fm תהו לגבי מקור מנהג השקת כוסות היין. כמה ימים אחר כך קרה מאורע היסטורי: אמא של מ.שאילתא שאלה גם היא שאלה בבלוג: מדוע מברכים "לחיים" בהרמת כוסית?
לרגל חג הפסח הבא עלינו לטובה (די, אל תחמיצו פנים. ההגדה לא כל כך ארוכה, ויש אביב מסביב!), החליטה מערכת שאילתא לאחד את שתי השאלות יחד ולכתוב פוסט חג חגיגי.

ובכן, כמו שאמרו כבר רפאל, שחר, ובת-שבע, נהוג לחשוב שמנהג השקת הכוסות הגיע מימי קדם, בהם אחד התחביבים המרכזיים של המנהיגים היה להרעיל אחד את השני (ע"ע "אני קלאודיוס"). בעת השקת הכוסות בחוזקה (אז הן לא היו עשויות מזכוכית, אלא מחרס, אבן או עץ), היה היין בכוסות נשפך ומתערבב, וזו הייתה מעין מחוות אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות.

wine
סיפור יפה, הא? רק חבל שהוא לא נכון. למנהג השקת הכוסות יש כמה הסברים, אף אחד מהם לא כולל רעל בשום צורה. לעומת זאת, לכל ההסברים הללו יש נטייה להיות דידקטיים וסמליים, דבר לא חביב במיוחד. טוב, נו, הנה הם:

  1. בשתיית יין משתתפים כל החושים: ריח, טעם, ראייה, מישוש. ולמי לא נשאר? נכון, לשמיעה. בשביל זה משיקים ושומעים 'קלינג!'
  2. השקת הכוסות, כאשר נעשית בקבוצה, מאחדת את כל המשיקים לנקודה אחת מרכזית, מה שמבטיח את התגשמות האיחול המרכזי של הרמת הכוסית (למשל, לחיים. ועל כך בהמשך)
  3. שוב, האיחוד של הכוסות יחד הוא מעין איחוד של היין עצמו (כזכור, הפרדנו את היין באכזריות מעצמו כאשר פיצלנו אותו ומזגנו לכוסות שונות).

אמרתי לכם שההסברים לא משהו? אני בעד להישאר עם אגדת היין והרעל. הרבה יותר מגניב, גם אם לחלוטין לא נכון היסטורית (מכל מיני סיבות שהעיקרית שבהן היא שבימי הזוהר של ההרעלות, לא נהגו כלל לשתות יין מכוסות נפרדות, אלא מכלי אחד).

ועכשיו לעניין הברכה. באנגלית פעולה זו מכונה toast, וזאת על שום הטוסט המתובל שהיה צף בתוך היין שבכד המשותף ממנו שתו כולם. אגב, המארח המכובד היה זה שאכל את פיסת הלחם הזאת לבסוף.

הברכה שנאמרת בזמן ה – toast משתנה משפה לשפה, אך בכולן ניתן למצוא איחולים בסיסיים כמו "לחיים" (עברית), "לבריאות" (רוסית, ערבית, הונגרית, יוונית, בולגרית, צ'כית ועוד), "כבוד" (תורכיה), "הצלחה" (רומניה), "ניצחון" (גיאורגיה) ויש את אלה שפשוט מחקים את קול הנקישה ואומרים "קלינג" או "צ'ין-צ'ין" (אנגלית בריטית, באסקית, איטלקית, פורטוגזית).

מקור האיחולים הקולקטיביים הללו בזמן שתייה (בדרך כלל מלווים בהרמת הכוסות) הוא עוד מימי הפאגאנים, בהם היה נהוג לתת מנחות מזון ומשקה לאלים. בתמורה, ציפו הפאגאנים מהאלים שיעשו להם איזו טובת הנאה קטנה וירעיפו עליהם קצת בריאות, חיים, הצלחה, מזל ועוד כהנה וכהנה.

ולסיום, שי לחג: הנה אתר שיעזור לכם לברך בכל השפות. בתנאי, כמובן, שתצליחו לפענח את שמות השפות הרשומות שם (האתר כתוב בגרמנית).

חג אביב שמח!

20 comments for “למה משיקים כוסות יין ומברכים “לחיים”?

  1. שחר
    7 באפריל 2009 at 13:26

    האמת היא שם בחוץ, אבל לפעמים עדיף בלעדיה.
    טוב, תודה על עוד תשובה מאלפת (באמת), אבל באופן יוצא דופן, טוב היה לי יותר כשלא ידעתי את האמת והסיפור על הרעל היה הרבה יותר handy.

  2. 7 באפריל 2009 at 13:35

    שחר, זו באמת דילמה: האם לספק להמונים דעת או בידור? בדרך כלל אני משתדלת גם וגם…
    חג שמח!

  3. 7 באפריל 2009 at 20:48

    מ. שאילתא,
    יש אנקדוטה מעניינת ומורבידית לגבי הברכה הסקנדינבית – סקול (Skål – מתוך המילון המלונקק).
    כיוון שאת אוהבת לחפש מידע, את מוזמנת. אם את רוצה קיצור דרך, פני אלי.
    בברכה,
    ק.ס.

  4. 7 באפריל 2009 at 21:39

    ק. סוביניון, קיצור דרך! קיצור דרך!
    אנא השכילי את הקוראים. אנחנו אוהבים אנקדוטות מורבידיות.

  5. 7 באפריל 2009 at 22:17

    יחזקאל – הסבר חביב ביותר!
    תודה רבה, חג שמח ו… לחיים 🙂

  6. 7 באפריל 2009 at 22:33

    טוב, קיצור דרך (ניסיתי לאמת באינטרנט כך שיכול להיות שאני עומדת לא לדייק, אבל מצאתי אתר מעניין ומפורט של ברכות ולחיימים http://www.awa.dk/glosary/slainte.htm).

    שמעתי שברכת סקול באה מהמילה הנורדית לגולגולת (skull באנגלית). הויקנגים זצ"ל, היו כנראה שותים יין ושיכר מתוך גולגולותיהם של אויבים מובסים. ממה ששמעתי, הם לא משיקים כוסיות אלא מרימים אותן ואומרים "סקול" ברצינות תהומית. לפחות בדנמרק.

    דיסקליימר – המקור שלי מפוקפק ולכן גם אני. אבל הסיפור נחמד, כמו התנ"ך.

  7. 7 באפריל 2009 at 22:37

    מעולה ומורבידי, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
    אגב, מאיפה לוגמים בדיוק מהגולגולת? יש כמה חורים אפשריים.

  8. יחזקאל
    7 באפריל 2009 at 21:56

    לפי האגדה היהודית, יש דעה שעץ הדעת היה גפן, ומכיוון שבעקבותיו גזר האלוקים מוות על האדם, מאז מאחלים שהשתיה הזו תהיה לחיים ולא למוות. לפי הסבר זה הברכה התחילה על יין ועברה מאוחר יותר לשאר המשקאות האלכוהוליים. הסבר חביב.‏

  9. 7 באפריל 2009 at 23:04

    נראה שזה היה די מקובל, אפילו הלורד ביירון טמן בהם את ידיו:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Skull_cup

  10. 8 באפריל 2009 at 1:28

    יופי מ'
    הרסת לי סיפור פאבים מוצלח וכפועל יוצא גם את החיים הרדודים שלי.
    חג שמח. עלק..
    👿

  11. 8 באפריל 2009 at 12:15

    אשתי הסתובבה קצת עם גולגולת (שמצאה בגנגס) כקערת-אוכל.

  12. 8 באפריל 2009 at 12:33

    מיסטרשגב – אל דאגה! לבלוג שאילתא אין כל כך הרבה קוראים, כך שאני בטוחה שאתה יכול להמשיך ולספר את האגדה בפאב הקרוב לביתך בלי שאף אחד יעלה עליך.

    מודי – פיכסה?

  13. 8 באפריל 2009 at 12:35

    וכתבתנו בלונדון מוסרת:

    "I'm using an old computer, so I can't really comment on the Sheilta post.
    It was really interesting and surprising. I've always used the poison explanation…
    Just wanted to say that what was said about the Danish "skull" custom is true,
    as I've experienced it myself when I was drinking with a couple of Danish guys.

    Cheers and happy passover,
    Chorev"

    ובתרגום חופשי: מסתבר שעניין הגולגלות אצל הדנים נכון!

  14. א. ת. קונספרציה
    9 באפריל 2009 at 23:42

    אוקיי…

    אני אסע בקרוב לדנמרק (לא רחוק..), אחפש זיק של הכרה במוות
    בעיני שותפיי הדנים לשתיה ואחזור אליך

  15. 10 באפריל 2009 at 15:49

    הכי טוב שתביאי תמונות של דנים שותים מתוך גולגולת!

  16. 12 באפריל 2009 at 18:53

    בהחלט פיכסה.

  17. 27 באפריל 2009 at 21:48

    הו, אבל רב הנסתר על הגלוי! ראשית, אנו לא היחידים שאומרים "לחיים" או דבר מה דומה: ה"סליינטה!" הגאלי פירושו "לבריאותך" או "לחייך". ואם כבר באירים עסקינן, הרי שלהם יש כמה הרמות כוסית חביבות במיוחד; החביבות עליי הן:
    May we come more than we go

    To a long life and a merry one
    an quick death and an easy one
    a pretty girl, and a faithful one
    to a cold beer and another one

    Here's to heat
    not the kind that ignites and burns down shanties
    but the kind that excites and slides down panties

    והאול טיים פייבוריט שלי

    As you slide down the banister of life, may the splinters never face the wrong way

    יש גם כללים שלמים של אתיקה ואמונות טפלות שנתלו בזה. הנוהג להסתכל בעיניים בזמן הקשת הכוסות נולד באירופה. יש הטוענים שלמי שלא מביט בעיניים צפויות שבע שנים של סקס רע (ומשום כך חבר טוב שלי לעולם אינו מביט בעיניים בעת הרמת הכוסית, מפני שלשיטתו סקס גרוע עדיף עשרות מונים על מצבו הנוכחי, ללא סקס כלל). בגרמניה, טוענים ששבע שנים כאלה באות למי שממלא את כוסו והיא אינה ריקה עדיין. שם גם נהוג להשיק כוסות באופן אינדיבידואלי עם כל אחד ממרימי הכוסית, ואסור באיסור חמור לחתוך ידיים של אדם שמשיק כוסו ברגע זה, כך שידיכם יצרו צלב: זה מביא bad jojo.
    אני יכול להמשיך 🙂 (אלכוהוליזם זו לא מחלה, זו התמכרות לתרופה).

  18. 27 באפריל 2009 at 21:53

    נמרוד – מעולה!
    נורא מעייף כל הטקסים האלה. עדיף כבר להוריד שוטים וזהו. פחות טקסים.

  19. 27 באפריל 2009 at 21:53

    למה, על שוטים לא מברכים? 🙂

  20. 27 באפריל 2009 at 22:09

    רק על שוטי הנבואה 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *