מה מקור הכינוי “סרטי בורקס”?

חברת הכבוד שאלה: למה סרטי בורקס נקראים כך?

חברת כבוד יקרה (ואהובה!), החיבור בין המאכל הבלקני במקור לבין סרטים מאיכות מאוד מסוימת, נעשה לראשונה על ידי הבמאי בעז דווידזון, מי שאחראי לנכסי צאן ברזל קולנועיים כמו: צ'ארלי וחצי, חגיגה בסנוקר, אלכס חולה אהבה ואסקימו לימון. בראיון עיתונאי הסביר דווידזון כי חשב על מערבוני הספגטי האיטלקיים בתור השראה לשם, ובחר במאכל שהיה נראה לו עממי וישראלי – בורקס.

snooker1

תיאוריה נוספת לגבי מקור השם גורסת כי בעז דווידזון החליט שהבורקס מייצג ישראליות/מזרחיות, בגלל כיכובו בסרטים כמו "השוטר אזולאי" (למי שזוכר, אזולאי מביא למפקדו בורקסים מאשתו). אגב, לאחר שנים בהן קטלו המבקרים את סרטי הבורקס כסרטים נחותים ועממיים (כיאה לבורקס, מאכל עממי ולא מזין במיוחד), יצא בעז דווידזון בהצהרה כי כוונתו המקורית בביטוי הייתה להשוות את הסרטים למאכל חם, נעים וטעים. גם זה לא הצליח לשפר את מעמד הסרטים (לעומת מעמד הבורקס, שלא נפגע כלל כל השנים).

אגב, בישראל יש איסור על אפיית מאכלי בצק חלביים, מחשש לערבוב אקראי בין בשר לחלב ולהטעיית הציבור. כדי להתגבר על איסור זה, נקבעו צורות קבועות למילויים השונים של הבורקס, כאשר המשולשים ממולאים במילוי חלבי, ואילו הבורקסים המרובעים הם במילוי שהוא בחזקת פרווה.

ובונוס למתעניינים: חוץ ממערבוני ספגטי וסרטי בורקס, היו עוד כמה חיבורים קולינריים-קולנועיים. למשל, מערבוני צ'וריסו (סרטים ספרדיים), מערבוני בוריטו (מקסיקניים), מערבוני סשימי ומערבוני אטריות (יפניים).

15 comments for “מה מקור הכינוי “סרטי בורקס”?

  1. נמי
    27 באפריל 2009 at 16:30

    ויש גם מפתח-סימון אוניברסלי לסימני השומשום\פרג על סמבוסק, שלהם צורה אחידה 😆

  2. עליזה
    27 באפריל 2009 at 16:32

    למרות ה"זילזול" בסרטי בורקס הם עדיין נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית ואף אחד לא יכול "לקחת" להם מעמד זה…..
    ובכל זאת אני מעדיפה בורקס על פני עוגת קצפת….וילדיי היקרים מעדיפים בורקס תוצרת אמא… 😆

  3. אלדד
    27 באפריל 2009 at 16:35

    מעניין למה יש סרטי בורקס ומערבוני ספגטי אבל אין את אותה חוקיות בספרים.
    כלומר, אין ספרי פלאפל או רומן אנטי-פסטי.
    זה נכון שיש ספרי בישול אבל זו לא הכוונה.

    אולי זה בגלל שאם אוכלים בזמן הקריאה אז מכתימים את הדפים?

  4. 27 באפריל 2009 at 17:02

    נמי – ברור. וקצח זה למילוי מיקרוביוטי-אורגני.
    עליזה (או בכינויה הנפוץ יותר, אמא) – אכן, הבורקסים של שבת בבוקר היו בלתי מנוצחים. ובלתי נשכחים!
    אלדד – יש אנשים המטיפים לקריאה דווקא בזמן הארוחה. והם המציאו אפילו פטנט להחזיק את הספר בנוחות, כך שלא ייסגר ולא יתלכלך.

  5. נמי
    27 באפריל 2009 at 18:09

    איכס, קצח. שומשומים שרופים.

  6. 27 באפריל 2009 at 18:32

    נמי – קצח זה (מה שפיזרו על) מאכל האלים.
    אבל חברת הכבוד מוסרת שהיא מסכימה איתך לחלוטין. מכיוון שזו השאלה שלה, ראיתי לנכון להביא גם דעות שונות.

  7. 27 באפריל 2009 at 21:26

    קצח מוצלח בהרבה מהשומשום המשמים (קצח מוצלח מהשומשום המשמים, דגן גדול גדל בגן). בורקס בשבת בבוקר זה כיף (שלא זכיתי לו מעולם). סרטי בורקס הם אכן ז'אנר נחות למדי, והיו כאלה גם אילו היו נקראים סרטי קוויאר או כל שם אחר. אני מצטער, "מי מתעסק זה מיקו" מעולם לא העלה ולו בדל של חיוך על שפתיי; וזאב רווח באמת ובתמים מסוגל ליותר.
    כרגיל, מחכים ומעולה.

  8. 27 באפריל 2009 at 21:45

    תודה!
    גם על התמיכה בתנועת חובבי הקצח (ההולכת וגדלה), וגם על שהצחקת אותי. בעיקר עם זאב רווח.

  9. 27 באפריל 2009 at 21:52

    אה, התכוונתי ברצינות גמורה. זאב רווח הוא שחקן מחונן, וקריירת המשחק שלו בתיאטרון תוכיח.

  10. 27 באפריל 2009 at 22:08

    הו, אני לחלוטין מקבלת את דעתך. פשוט הניסוח הצחיק אותי, כי זה הזכיר לי תעודות עם הילד לא מממש את הפוטנציאל שלו…

  11. 27 באפריל 2009 at 22:21

    כן, נו. אורי זהר, אריק איינשטין, זאב רווח – כולם לא מיצו את המה שמו שלהם. צחי נוי, לעומת זאת, בנה קריירה משגשגת בקולנוע בחו"ל. לך תנסה לעשות סדר בעולם.

  12. 28 באפריל 2009 at 3:38

    צחי נוי כנראה ממצה את הפוטנציאל. (בכלל, להגיד למישהו שהוא מממש את הפוטנציאל זה עלבון לא קטן)

    "יש איסור על אפיית מאכלי בצק חלביים" – מטעם מי? יש חוק כזה?

  13. יחזקאל
    6 במאי 2009 at 12:04

    מודי, אני מניח שהכוונה שהרבנות אוסרת זאת על מקומות שחפצים בתעודת כשרות.

    זו לא המצאה חדשה, אלא הלכה ותיקה מימות ה"שולחן ערוך" או משהו ואכן מחשש לבילבול במאפים. למיטב זכרוני, יש פוסקים, כמו הרב עובדיה יוסף, שטוענים שההלכה הזו לא רלוונטית כיום כי כולם מודעים לכך שיש מאפים חלביים וידאגו לבדוק זאת, לא כבעבר שכנראה לא היו רגילים במאפים שאינם פרווה.

  14. דרור
    16 בפברואר 2010 at 20:22

    "יש איסור על אפיית מאכלי בצק חלביים" – מטעם מי? יש חוק כזה?

    האם העניין של מלבנים ומשולשים (בבורקסים) מוסדר בתקנה או חוק או שמדובר בקונבנציה?

  15. רוני
    1 בדצמבר 2013 at 22:26

    אם כבר מדברים על בורקסים- יצאה לאחרונה הוראה מהרבנות הראשית של ישראל לצורות חדשות למאפי הפילו הכה אהובים (ולעוד מאפים דומים, ומתוקים) שלנו.
    http://www.haaretz.co.il/st/inter/Hheb/images/burekas.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *