פוסט קוראים

הפעם, פוסט קצר המאגד בתוכו שאלות שנשאלו בבלוג שאילתא ונענו על ידי קוראים אחרים. תודה לכל השואלים והעונים.

שאלת קיטבג

אביבה שאלה: מה מקור הביטוי "שאלת קיטבג"?.

תחקירן המערכת אלדד קפץ מיד והסביר: שאלת קיטבג היא שאלה שלא אמורה להישאל ותשובתה מסבכת את השואל. הנה קישור להסבר.

_____________________________________________

עניין שמיטה להר סיני

לאה שאלה: מה מקור הביטוי: "מה עניין שמיטה להר סיני?"

יאיר הקורא ענה לה והסביר כי הביטוי מקורו  בפרשת “בהר”, ויקרא כ"ה, שם מופיע עניין השמיטה. הביטוי בא להצביע על משהו שמוזכר במקום לא-לו. כמו השמיטה, שצוינה דווקא בפרשה שעניינה הר סיני. תיקון [תודה ליחזקאל]: הוזכר שמצוות השמיטה נאמרה בהר סיני, למרות שכל המצוות נאמרו שם (וכן שאם מצווה זו במיוחד נאמרה שם, למה הפרשה נכתבה כ”כ באיחור, רק בסוף חומש ויקרא, הפותח בפרשות שנאמרו באוהל מועד, ולא בחומש שמות, אחרי תיאור מעמד הר סיני).

ועוד תוספת [תודה לאפרת]: כמעט על כל המצוות נאמר סתם "וידבר ה' אל משה לאמור", ועל השמיטה כתוב, באופן חריג, "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור". רש"י מאמין שאין שינויי נוסח סתם ומנסה להסביר למה דווקא בציווי על שמיטה נוספו המילים האלו. נראה לי שהשאלה נותרה חזקה יותר מהתשובה ולכן משתמשים בשאלה על שמיטה והר סיני כדי להצביע על קושי בחיבורם של שני נושאים שונים.

_____________________________________________

יישר כוח!

אמא של שאילתא שאלה: מה מקור הביטוי (הפופולארי בעיקר בקרב מורות) "יישר כוח"?

שוב קפץ לעזרתנו הקורא יאיר וסיפר לנו כי הביטוי לקוח מפרשת "כי תשא". בפרשה מופיע פסוק המורה למשה להכין “לוחות ברית” חדשות במקום אלו ששבר (בעקבות עגל הזהב). חז”ל דורשים על הפסוק “פסול לך לוחות.. אשר שיברת – ישר כחך אשר שברת (כלומר למרות ששברת, עשית את המעשה הנכון). ומוסיף יאיר:
מה לא עושים בשביל אמא!

__________________________________________

תמונת הילד המפורסם בגטו

מיכאל שאל: מה הסיפור שמאחורי התמונה המפורסמת של הילד בשואה שמרים ידיים בכניעה?

אופיר מצא לנו מיד את הקישור הבא, בו מופיע הסבר מפורט ביותר בכל הנוגע לגלגולי התמונה ולאנשים השונים המזהים את עצמם כילד שבתמונה.

_____________________________________________
בית השחי

אביבה. שאלה: למה קוראים לבית השחי כך?

הפעם תשובה מאת מ. שאילתא: צמד המילים "בית השחי" מופיע לראשונה בתלמוד, במסכת מקוואות, בקטע המתאר מקומות המהווים חוצצים (או שאינם מהווים חוצצים) בעת הטבילה. מקור המילה שחי הוא במילה הארמית-סורית "שחיא", אשר משמעותה המדויקת אינה ידועה. ולמה בית? בעברית, הוספת המילה "בית" למקום בגוף האדם מתאר בדרך כלל מקום שמכיל בתוכו איבר או פעולה. בית השחי מכיל בתוכו בעיקר שערות, ואינו עושה כל פעולה מיוחדת, כך שנותר רק לשער שמעמד הבית שניתן לו, ניתן לו משום מיקומו המיוחד, היוצר שקערורית בין הזרוע לכתף.

________________________________

עד כאן להיום, מ. שאילתא מדווחת מירושלים הפקוקה באפיפיורות.

4 comments for “פוסט קוראים

  1. יחזקאל
    11 במאי 2009 at 19:08

    "כמו השמיטה, שצוינה דווקא בפרשה שעניינה הר סיני."
    להיפך, הוזכר שמצוות השמיטה נאמרה בהר סיני, למרות שכל המצוות נאמרו שם (וכן שאם מצווה זו במיוחד נאמרה שם, למה הפרשה נכתבה כ"כ באיחור, רק בסוף חומש ויקרא, הפותח בפרשות שנאמרו באוהל מועד, ולא בחומש שמות, אחרי תיאור מעמד הר סיני).

    לגבי בית השחי, אני תמיד הבנתי שהכוונה למקום שמתגלה כששוחים (אם משאירים את הידים מופנות אל הרצפה).

  2. 11 במאי 2009 at 20:13

    יחזקאל, תודה על תיקון הטעות. 😳

  3. 11 במאי 2009 at 21:31

    בעניין השמיטה: כמעט על כל המצוות נאמר סתם "וידבר ה' אל משה לאמור", ועל השמיטה כתוב, באופן חריג, "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור". רש"י מאמין שאין שינויי נוסח סתם ומנסה להסביר למה דווקא בציווי על שמיטה נוספו המילים האלו. נראה לי שהשאלה נותרה חזקה יותר מהתשובה ולכן משתמשים בשאלה על שמיטה והר סיני כדי להצביע על קושי בחיבורם של שני נושאים שונים.

  4. 11 במאי 2009 at 22:21

    אפרת, תודה רבה!
    וגם את התיקון הזה, כמובן, אני מוסיפה בגוף הפוסט. אם פוסט קוראים, אז עד הסוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *